הילדה חיוּתה רואה מַמוּתה

שירי ילדים, שירי אבא, הצעות לכתובות על מצבות- כל זה מלווה בהומור השחור והמושחז של חנוך לוין.

הילדה חיותה, הגרה ברחוב ז'בוטינסקי,

מול בית החולים ליולדות אסותא,

נסעה אל הדודה בלונדון לראות ממותה.

עמדה לה חיותה ליד הממותה,

הביטה מבסוטה,

פתאום נפלה הממותה,

ישר על מי? - על חיותה.

הדודה צועקת: חיותה! חיותה!

ואין חיותה.

בערב בא מנוף גדול, מרים את הממותה,

שני פועלים מקלפים מן הרצפה את חיותה,

מקפלים לארבע בניחותא,

שמים במעטפה, מדביקים בול

ושולחים להורים של חיותה,

הגרים מול בית החולים ליולדות אסותא.

מוסר השכל, אמרה אמא של יקי ליקי:

אם כבר לראות חיות, מוטב לראות תולעים בקקי.